1. ביום 20.7.11 נעתרתי לבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד המבקשים המורה למשיבה, להימנע מבצוע עבודות ושיפוצים בנכס המצוי ברח' שטראוס 57 בירושלים (להלן - "הנכס") וכן להימנע מהשכרת הנכס או חלקים ממנו לצד ג' או ליתן רשות לצד ג' לעשות בו שימוש.
המבקשות, המציאו את הערבויות לפי החלטתי ובכלל זה הפקדה בסך של 30,000 ש"ח ונקבע כי על המשיבה להגיש את תגובתה לבקשה בצרוף תצהיר, עד למועד הדיון. בהיעדר תגובה של המשיבה לבקשה גופה וכאמור בהחלטתי מיום 1.8.11 לפיה ייקבע דיון בפני שופט תורן אם תוגש תגובה, נקבע הדיון לאחר הפגרה משהתבקשה דחייה של הדיון אותו קבעתי מיד לאחר שהוגשה הבקשה.
2. לדיון בבקשה, התייצבו נציגי המבקשת ובא כוחה ואילו נציג מטעם המשיבה לא התייצב כי עם באי כוחה בלבד שהודיעו, כי אין בכוונתה להגיש תשובה בהעדר חובה לכך על פי התקנות.
3. בנסיבות אלו, נחקרה עו"ד מ' לנדאו מטעם המבקשים בהיותה לפי האמור בתצהירה, עובדת של אגף הנכסים של המבקשת 1 . ב"כ המשיבה הסכים שתשמע עדותה של עו"ד נטע גליניק-פרוגל, אף שלא הוגש תצהיר מטעמה לאור בקשת ב"כ המבקשות,להגיש באמצעותה ראייה נוספת (מב/2) שנוגעת לאירוע מאוחר למועד הגשת הבקשה ומתן הסעד הזמני.
4. המבקשות טוענות כי המשיבה, מחזיקה בנכס בטרם נחתם עימה הסכם שכירות וללא ידיעתה בשעה, שטיוטת הסכם שכירות עברה אליה וטרם נחתמה. ביני לביני, ממועד הגשת הבקשה ועד למועד הדיון במעמד הצדדים, חתמה המשיבה על הסכם שכירות ביום 14.8.11 ואילו המבקשת 1, המשכירה, טרם חתמה עליו. לבקשת המבקשות ומבלי שהמשיבה התנגדה לכך, הותרה הגשת ההסכם שנחתם ע"י המשיבה (מב/1 , להלן-"ההסכם").
5. המבקשת 1 טענה כי היא בעלת זכות החכירה בנכס ממנהל מקרקעי ישראל ( נספח א' לתצהירה של עו"ד לנדאו) וכי המשיבה, ביצעה עבודות בניה בנכס ועושה שימוש בעצמה או באמצעות אחרים מטעמה להפעלת אולם שמחות וקיום אירועים בו וההינה להשכירו לאחרים. בתמיכה לכך, הגישה המבקשת תמונות של עבודות שיפוץ בנכס ובדבר פעילות המבוצעת בו (נספח ג' לתצהירה של עו"ד לנדאו והפרסום מב/2).
6. המשיבה, הסתפקה בהודעת בא כוחה בפתח הישיבה, כי לאחר שתיחקר המצהירה יבוטל להערכתה הצו הזמני שניתן כנגדה ובתום חקירת העדות נשמעו סיכומים.
7. מעיון בתצהירה של עו"ד לנדאו וממכתביה אל באי כוח המשיבה וכן מעדותה עולה כי עבודות בניה ושיפוצים, התבצעו לכאורה במועד משלוח מכתבה למשיבה ביום 6.6.11 אף שהעדה מודה כי יתכן והמשיבה, החזיקה בנכס לפני אותו מועד. הבקשה הוגשה לדבריה במועד בו הוגשה, לאחר שמכתביה למשיבה בדרישה להפסיק לאלתר את ביצוע עבודות הבנייה והשיפוץ לא נענו (מכתב לעו"ד שור נספח ד' לתצהיר, עמ' 5 שורות 9-12 ו- 21-25) וכן מכתבה הנוסף, בדרישה להפסיק קיום חתונות ואירועים בנכס לרבות עבודות בנייה בהיעדר היתרים ורישיונות לכך לרבות הסכם שכירות ביניהם (מכתבה לעו"ד שור, נספח ה' לתצהירה של העדה ).
8. עו"ד גריליק העידה כי לה ידוע על הימצאותה של המשיבה בנכס לפני כ-3 חודשים מועד בו הודע לה בתוקף תפקידה, כי המשיבה מבצעת עבודות בנייה ושיפוצים בנכס. מאותו מועד ואילך, נשלחו דרישות למשיבה והיו פניות , לרבות שלה לבאי כוחה, להפסיק על אתר את העבודות והפעילות המבוצעות בנכס ללא היתר ורישיון (עמ' 8 שורות 7-16). עו"ד גריליק העידה כי למרות פניותיה לב"כ המשיבה על מנת ללמוד ממנו, מיהו המשתמש בנכס משלא נשלח למבקשת מכתב תשובה כלשהו לפניותיה, הודיעה לה עו"ד לוסקי כי הוא אינו יכול להשיב לה. בכך, ניתן חיזוק לחששה כי המשיבה היא המחזיקה בנכס. כך גם אמרה העדה כי לאור המצג שהוצג לה לראשונה, בחקירה הנגדית היא למדה כי המשיבה מודה שהיא המחזיקה בנכס (עמ' 8 שורות 15-19).
9. בהיעדר גרסה הנתמכת בראיות לכאורה מטעם המשיבה, ייבחנו טענותיה בסיכומיה כנגד מתן הסעד הזמני לאחר בחינת הראיות שבפני. המשיבה, טענה כי אירועים מתקיימים בנכס מזה זמן רב וכי בוצעו שיפוצים לפני זמן רב ע"י מחזיק בנכס מר חשין, אשר המבקשת טוענת כי ניתן צו פינוי כנגדו במסגרת הליך אחר.
הוכח לכאורה מהעדויות כי המשיבה מחזיקה בנכס מזה חודשים רבים. מנגד, לא נסתרו העדויות על פעולותיה לאחרונה של המשיבה בנכס בביצוע עבודות בנייה ושיפוצים. לא הובאו ראיות לסתור ע"י המשיבה בנוגע לצד ג' כלשהו שאחראי לביצוען ובפרט משהוכח לכאורה, כי היא המחזיקה בנכס. יוער, כי גם אם בוצעו עבודות בנייה מוקדם יותר ע"י מר חשין בהיותו השוכר היוצא, לא הובאו ראיות לכאורה כי הוא האחראי לבנייה שבוצעה לאחרונה, בהיעדר התייצבות שלו להעיד ומשלא התייצב מי מטעם המשיבה להצגת גרסתה.אין גם להתעלם מפסק דין לפינוי שניתן כנגד מר חשין, המעלה ספק בטענת המשיבה לפיה הוא בצע עבודות, בהתייחס לעבודות שבוצעו לאחרונה, בחודש יולי ש"ז בהיעדר כדאיות כלכלית מצידו לביצוען.
חזקה על המשיבה, שהייתה מביאה עד מטעמה לדיון בסעד הזמני, אילו היה בידה להוכיח כי היא אינה מבצעת עבודות שיפוץ או מקיימת אירועים בנכס. הימנעותה ממענה למכתביה של המבקשת כנגד פעולותיה בנכס, להוכחת זכותה לעשות כן ומקור הסמכות או לחילופין בדחיית הטענות על אחריותה לעבודות ולשימוש בנכס, יש כדי לתמוך בטענותיה של המבקשת על פעילותה בו ללא הרשאה לכך.
10. בחנתי את טיוטת הסכם השכירות, אשר הוכח לכאורה כי הועברה למשיבה ואף התקיים מו"מ לגביו (נספח ב' לתצהירה של עו"ד לנדאו, להלן-"טיוטת ההסכם", עמ' 4 שורות 2-3 , עמ' 8 שורה 7 , עמ' 9 שורות 1-2).
עיון בטיוטת ההסכם מלמד כי הנכס נשוא השכירות, כולל חלק של הנכס שיועד בעבר לקולנוע ובוצעו בו עבודות ע"י ה"שוכר היוצא" מר חשין כהגדרתו בטיוטת ההסכם.
המשיבה, הצהירה בטיוטת ההסכם כי "ידוע לה שתנאי מוקדם לפעילות כלשהי במושכר הינו קבלת היתרים ו/או רישיונות ו/או תעודת גמר ו/או כל אישור אחר ו/או נוסף מאת כל רשות שהיא הדרוש לשם הכשרת העבודות אשר בוצעו במושכר...." והוצהר כי השוכר היוצא טרם פינה את המושכר ( במבוא לטיוטת ההסכם).
בסעיף 2 ג. לטיוטת ההסכם, מוצהר ומאושר ע"י השוכרת לא תבצע במושכר ובמתקניו , כל עבודות בניה, השקעות, שינויים, שיפוצים, תיקונים, תוספות..." ובסעיף 2.ו. הוצהר כי השוכרת מתחייבת "להימנע מכל מעשה או מחדל בנכס העלולים להיות הפרה של הוראת החוק וכן הוצהר כי מטרת השכירות היא לבית ספר לבנות (ראו: סעיף 3 ב. לטיוטת ההסכם) ובהתאם לכך יעשה שימוש בנכס וכי עליה, להמציא רשיון עסק לפי מטרה זו של השכירות.
הוכח לכאורה, כי על בסיס טיוטת ההסכם התנהל המו"מ עם המשיבה ולאחריו, חתמה המשיבה על ההסכם, אשר עיון בו מלמד כי תניותיו, דומות בעיקרן למובא בטיוטת ההסכם.
11. בהסכם, מוצהר ומוסכם על המשיבה, כי עליה לקבל היתרים ורישיונות הדרושים להכשרת העבודות אשר יבוצעו במושכר, כתנאי מוקדם לפעילותה בנכס. בסעיף 3 א. ו-ב. להסכם, התחייבה המשיבה כי היא אחראית להמצאת רישיון לניהול עסק או כל רישיון אחר שיידרש וכי במשך כל תקופת השכירות יהיו בידיה כל ההיתרים והרישיונות התקפים הנדרשים לצורך ניהול עסקיה המופעלים במושכר. הובהר, כי השוכרת תהא רשאית להשתמש במושכר כשתקבל את האישור הנדרש לכך מטעם הרשות המקומית או אישור לשימוש חורג. בס"ק ג' נקבע כי מילוי התנאים דלעיל "הוא תנאי לפעילות השוכרת במושכר ו/או הכנסת נכסים כלשהם למושכר והמשכירה תהא זכאית (אך לא חייבת), למנוע מן השוכרת את פעילותה במושכר...".
תנאי מוקדם לקיומה של פעילות במושכר ע"י המשיבה, הוא כאמור בסעיף 4 ג. (5) להסכם בהכשרת העבודות אשר בוצעו במושכר, הכל על אחריותה וחשבונה (ראה גם סעיף 15 להסכם) וכן לעניין חיובה ו/או פטור מתשלום דמי שכירות עד למועד קבלת האישורים המתחייבים על פי ההסכם, למעט תשלומי מיסים ואגרות ותשלומים אחרים מצינו בסעיף 7 להסכם.